החלטה בתיק ת"א 54942-11-11

(בבקשה לדחיית התובענה על הסף)

בפניי בקשת הנתבעים 10 - 11 להורות על דחיית התביעה שהגישה נגדן התובעת בהתאם לתקנה 101 תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות") ולחילופין להורות על מחיקת התביעה בהתאם לתקנה 100 לתקנות.

הרקע לבקשה:

1. התובעת, חברת פנינסולה פיננסים בע"מ, הינה חברה פרטית המאוגדת כדין בישראל העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי לטווח הקצר לעסקים קטנים ובינוניים בישראל.
2. התובענה מבוססת על הסכם למתן שירותי פקטורינג (להלן: " ההסכם") שנחתם ביום 2.3.2010 בין התובעת לבין חברה בשם "אולימפיה - ניסמן ליב ושרה בע"מ" (להלן: " אולימפיה המקורית").
3. במסגרת ההסכם, סיפקה התובעת לאולימפיה המקורית מימון ובתמורה המחתה אולימפיה המקורית לתובעת את מלוא התקבולים והכספים שאולימפיה המקורית זכאית לקבלת מלקוחותיה, הנתבעות 1 - 5, מכוח מוצרים ושירותים שאולימפיה המקורית מכרה לאותן לקוחות. בהתאם להסכם, אולימפיה המקורית העבירה לידי התובעת את מלוא החשבוניות שהנפיקה לנתבעות 1 - 5 בגין שירותים ומוצרים שהעניקה להן ומיד בסמוך לכך דאגה התובעת לעדכן את הנתבעות 1 - 5 בפרטי כל החשבוניות שהועברו לידה. לטענת התובעת, חשבוניות אלו שיקפו את מלוא הכספים שהנתבעות 1 - 5 חבו לאולימפיה המקורית אשר הומחו במסגרת ההסכם לידי התובעת.
4. לטענת התובעת, הנתבעות 1-5 נבחרו על ידה, וקיבלו ממנה מכתב המיידע אותן אודות ההסכם ומורה להן לשלם לה את התשלומים שהן חייבות או יהיו חייבות לאולימפיה המקורית. הנתבעות 1 - 5 אישרו את קבלת ההודעה וההסכם ועד לחודש אוגוסט 2010 העניקה התובעת לאולימפיה המקורית מימון, כנגד המחאת החובות על פי חשבוניות שהפיקה אולימפיה המקורית.
5. לטענת התובעת, מיום 13.10.2010 נמצאת אולימפיה המקורית בהליכי פירוק (במסגרת פר"ק 26604-10-10 (מחוזי ב"ש)) והנתבעות 1 - 5, אשר היו מודעות לכך, ניצלו את המצב והפסיקו לשלם לתובעת את החיובים המגיעים לה בהתאם להסכם. בנוסף, לאור הליכי הפירוק, לא ניתן היה להגיש נגד אולימפיה המקורית את כתב התביעה, אולם התובעת ציינה בכתב התביעה כי הגישה נגדה תביעת חוב.
6. במסגרת הליך הפירוק רכש הנתבע 11, מר הרצל מסיקה, את פעילותה של אולימפיה המקורית לרבות מלוא הציוד והמוניטין והקים את הנתבעת 10 - חברת "אולימפיה תעשיות מתכת מתקדמות בע"מ". לטענת התובעת, הנתבע 11 הוא בעל מניות בנתבעת 10 ו"הרוח החיה" בה והדברים נעשים בשליטה ובידיעה מלאה שלו.
7. לטענת התובעת בכתב התביעה, אם יתברר כי הנתבעים 10 - 11 עשו יד אחת עם הנתבעות 1 - 5 או עם הנתבעים 6 - 9, על מנת שהנתבעות 1 - 5 יזרימו כספים שהיו חייבים לתובעת לידי הנתבעת 10 באמצעות ביטול עסקאות ישנות שנכרתו עם אולימפיה המקורית והומחו לתובעת וכריתה של עסקאות חדשות, או בכל דרך אחרת שנועדה לעקוף את המחאת הזכות והשעבוד שאוחזת התובעת, הדבר מקים חבות ישירה של השבת הכספים לידי התובעת וחבות לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה. בנוסף, קיים חשש כבד כי אם וככל שהוברחו חשבוניות מאולימפיה המקורית לנתבעת 10, הדבר נעשה בטרם הועברה הפעילות אל הנתבעת 10 ובאמצעות הנתבע 11 עצמו.
8. הנתבעים 10 - 11 טוענים בכתב הגנתם, כי רכישת נכסי אולימפיה המקורית במסגרת הליך הפירוק נעשתה באישור בית המשפט המחוזי ביום 12.12.2010 והתובעת היתה צד להליך זה והסכימה לו. בנוסף, אם עשו הנתבעות 1 - 5 מעשה שקיפח את התובעת באיזה שהוא אופן, הרי לא מדובר בחובות של הנתבעים 10 - 11.

תמצית טענות הנתבעים 10 - 11 בבקשה:

9. יש להורות על דחיית כתב התביעה ולחילופין להורות על מחיקתו; הנתבעת 10 רכשה  את נכסי אולימפיה המקורית מאת הכונס הרשמי לאחר דיון משפטי ובהסכמת התובעת עצמה והיא מושתקת מהעלאת טענות ביחס לאישור ההסכם וכשרותו. התביעה הינה למעשה ערעור בדרך עקיפה על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את הרכישה כאמור.
10. תקנה 101 (א) (1) לתקנות; ב"כ התובעת ביקש מבית המשפט המחוזי בהליך הפירוק כי במידה ותהיה פניה אל המפרק, הוא יבדוק האם עסקאות העתיד של הנתבעת 10 הינן עסקאות אמיתיות או שחלקן מביאות לידי ביטוי את עסקאות העבר שמשועבדות לתובעת. המפרק לא התנגד לבקשה זו וניאות להסכים ולבדוק "במידה ותהיה פניה" אליו. לפיכך, מדובר בתביעה מוקדמת - התובעת בעצם מודה כי לפני שתטען טענה בעניין זה עליה לפנות תחילה למפרק לבדיקת הנתונים. אולם, התובעת לא פנתה מעולם למפרק בבקשה מעין זו. מכוח הכלל בדבר מעשה בית דין מושתקת התובעת לטעון אחרת, לאחר שהודתה כי עליה לפנות קודם למפרק בבקשה לקבלת מידע.
11. תקנה 101 (א) (3) לתקנות - העדר  יריבות; אין יריבות בין התובעת לנתבעים 10 - 11 והתובעת לא מעלה טענות נגד הנתבע 11. הנתבעת 10 היא זו שרכשה את נכסי החברה שפורקה ולא מנהלה, הנתבע 11, ולא ניתן לתבוע את שניהם. טענות התובעת ביחס לנתבע 11 הינן מתחום דיני החברות והרמת מסך התאגדות ובית המשפט לא בנקל יטה להיעתר לטענות מסוג זה לאור עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. טענת התובעת כי נתבע 11 "לקח חלק בהונאה" הועלתה לראשונה בתגובת התובעת לבקשה זו תוך הרחבת חזית.
12. שימוש לרעה בהליכים משפטיים; התובעת נקטה בהליך נגד הנתבעים 10 - 11 בניגוד להצהרותיה כאמור בבית המשפט המחוזי של פירוק.
13. תקנה 100 (1) - העדר עילה; כתב התביעה אינו מציין את הסכום אותו על הנתבעים 10 - 11 לשלם. סכום התביעה הינו בסך 6,150,516 ש"ח, אולם התובעת מודה כי נגרם לה חסרון כיס בסך 1,867,073 ש"ח בלבד. התובעת לא מצליחה להפריד בין הנתבעים ולציין מהי מידת החבות הכספית של כל אחד מהם בנפרד. התובעת לא פרטה את המסכת העובדתית המקימה לה עילת תביעה בניגוד לתקנה 73 לתקנות. בידי התובעת אין ראיה כלשהי נגד הנתבעים 10 - 11 והיא מודה כי אינה יודעת אם קיימת לה עילת תביעה בכלל.
14. רשלנות תורמת; אילו התובעת היתה בודקת את דיווחי החברה שפורקה היתה מוצאת כי חלק מהחשבוניות לא משקפות מוצרים שסופקו ללקוחות אולימפיה המקורית.
15. התובעת טוענת טענת תרמית והנטל על בעל דין המבקש להוכיח טענה מעין זו גבוה במיוחד ועליו לפרט תאריכים, מסמכים וכו' התומכים בטענתו. העלאת טענה מסוג זו מבלי לגבותה באסמכתאות ולו לכאורה, יש בה פגיעה בשמם הטוב של הנתבעים 10 - 11 והיא מהווה עבירה על פי חוק לשון הרע, תשכ"ה -1965.